שובבות.
תוסס פפסי
אבל,
PEPSI-MAX.
חיים.
אנרגיה שוקו-לרית.
מסרבת לשחרר?
או ל״סגור חוויות״
או
פשוט,
שטה למקום שבו האושר
לא חומק מהפינה..
קשה באמת לבטא או להעביר
את הבוקר,
את הקימה מהמיטה לתוך חושך מוחלט
שמואר מהדרך הישירה
אל המעבדה שמייצרת קרני שמש שאנרגיה סולרית הייתה רוצה להיות כמותה.
הרצון המשותף של כולם להגיע לקצה,
ללמוד,
לשאול,
לחקור
ולחלוב עוד ועוד פיסות מידע
על כל תהליך וכל שכבה
מה הדרך הנכונה ואיך היא יכולה להיות ״נכונה יותר עבורנו״
כשבמקביל יש חיבור והקללה של רגעי תיסכול ורגעי פאשלה שצריך לתקן
מייצרות מכלול קוסמי קשוח-מהנה-ומדרבן.
היה זה שבוע פטיסרי –
שמנגן על עולם הקונדיטוריה המורכבת אך,
כמובן משלב לא מעט שוקולד (קונספט הקורס הרי..)
יצא לי להיות בזוג הפעם עם מישהו שכמעט ולא נגע בעולם הפטיסרי לפני כן.
אז מעבר לרצון לדייק באקסטרים (יו זו תחרות מול עצמי תמיד!)
יצא שלימדתי יותר, הובלתי, טיפפתי (העשרתי בטיפים) מהקורס הקודם ובכלל מהדרך שלי.. וכן, גם סלחתי לעצמי כשיש עוד ידיים בסביבה לא הכל בשליטה שלי (וזה בסדר.. ואיכשהו עדיין העוגה שלי גם נבחרה לצילום לביה״ס אז משהו כן יצא בסדר..)
שף חדש, שנתן לנו הרבה יד חופשית (פחות הידק.. אבל זה עולם מוכר וידוע לי אז זרמתי עם הפאן עד שג׳רמי יחזור)
ואף גררתי אותו לתחרות NBA קטנה עם זריקות לפח.
כי למה לא?
(ניצחתי אותו הודות לשיעורי קרי)
יש עוד דברים בדרך..
קצר הזמן מלסכם משהו כל כך קצר שהיה כל כך עשיר
עמוק
ואינסופי בעוצמות.
שיהיה שלישי פעמיים כי-טוסט
וגם כי צריך להמשיך…בשבוע ובכלל.
יאללה ביי וביי
