פספסתי?
No No No…

יאפ.
כבר סוכם לו השבוע ה-3..
אמה-מה..
החלק הכי מספק שלו,
הופרד וסוכמם לעצמו.

לא יאמן,
כמה אפשר לקבל מכל רגע ורגע,
להבין שאפשר לעבוד פי 2 בשבוע רק כדי להציג את הפרודוקטים שהוכנו במהלכו.

כן..
שנציג אותם ככה בפשטות על לוחות יוניפורמיים ומשעממים?
באמת?
לא.

מה מובן בכל התהליך
שהוא בכלל בכלל לא מובן
איך מלוח וטוש מחיק,
סקיצה לא מובנת עם סילסולים ושכבות לא ברורות..
לאט לאט
מתפשטים להם עוד ועוד תהליכים
קטנים,
גדולים,
קצרים,
וארוכים..
פרחים קטנים,
עלים מעוצבים מ״סקראצ׳״
טכניקות שהגיעו מהתחרויות הכי קשות בשוקולד,
וכאלו שמחברות ומייצרות את השלם.

פרטים קטנים קטנים שמלמדים איך מייצרים מהם מכלול שלם
ובעיקר אישי.

מתחילים מהעלים, כמובן שיש כללים: 5 ארוכים ו-3 קצרצרים (כן.. בטח.. נראה שמישהו יעצור אותי מהרגע הכיפי הזה)..
ממשיכים לטכניקה חדשה ומיוחדת לעלים שגם הם בצביעה חופשית,
פרחים קטנטנים ואפילו במת שיש משוקולד (ושרק יובן מאיזה שוקולד….)

המכלול מורכב,
החיוך נרחב…
והמון המון סיפוק מכל הכלים שהבנו ואפשרו להכניס את הטאצ׳ האישי לתוצר הסופי.

לאחר שהפרלינים מוצגים לראווה,
אפשר להמשיך לשבוע הבא:)

(וכן.. איכשהו מבין כל אלו, כולל של השף – היה מאוד מרגש לראות את הפסלון היחיד בתצוגה של הבי״ס, ולהבין שבחרו את שלי….)