אזזז – ק ב ל ו אותו!
לונייי ט ו נ ס
האם תמונה מסרט
יכולה להפוך למציאות מתוקה כל כך?
וה תשובה-
כל מה שרוצים
כנראה בועט מבפנים
ולאט..
מתגלגל החוצה
והופ-ס,
הוא עומד לבד!
איך טאז נולד?
כתינוק, של רצון פנימי (משוגע ביותר, אך נחוש!)
שמחפש את הביטוי המתאים
כזה שמצריך את –
הכלים,
הידע,
הטכניקות,
הדימיון
ובעיקר…
הרעב הבלתי ניתן לשליטה.
שבסוף
מקבל ביטוי מושי-מוחשי!
מושלם (מבחינת עניין הדיוק)? – לא. ממש לא.
אבל,
מבחינת-
הסיפוק,
ההרגשה,
ההוויה שיש בדרך —> בהחלט!
זוהי דרך שכללה כל כך הרבה חוויות, רגעי משבר (ואוו יש יש כאלו)
וירטואוזיות דמיונית של איך לעז** דו מימד מקבל ביטוי של ״אמת״
העברת חיזוי בראש, לידיים, וחזרה דרך העיניים פנימה להתרגשות של ממש.
זה החל בזיכרון הצרוב היטב
של רגעי הקושי, האתגר, העוצמה הקסם שהיו בשבוע הפיסול השוקולדי הקודם
והמשיך להוביל אותי לשוב לסשן נוסף,
מתקדם יותר,
בוגר יותר,
וטריקי…. כי הציפייה חיה ובועטת –
ועמה הפחד מכישלון ביני לביני, מולי למול – כה אדיר שלא פשוט להסביר באמת איך כמה ולמה רוצה את זה מצד אחד
– לפסל מפלצת יצירתית, מדויקת, ריאליסטית ומהפנטת.
– ומצד שני מי אמר שזה לא היה פוקס מוחלט, צירוף מקרים ווייב טוב.. מי אמר שאצליח להיות בלמידה עצומה שמוצאת ביטוי ביצירה הזו.
– איך מנצלים את השבוע הבודד הזה לשאוב כל פיסת מידע משף אדיר, משאבי שוקולד שווה ערך ליהלומים, ומפחי מטמפררת ותבניות שטרם קיימות הבנתי (למען האמת, חלק כבר קיים, משוגעת אני אכן כן.)
– מה עושים בכלל? אולי השף יעשה שוב את מה שכבר עשיתי במסלול הקודם! ולא באתי בשביל לעשות את זה שוב…
מפה לשם, כשהרעב בועט בבטן שמחוברת לתשוקה ענקית של הלב.. התחלתי במחקר… מחקר טהור של משחק. גוגלי- מוגלי דיסני-פיקסאר-וחבריהם… והופס הגעתי למפלצת שמשקפת המון מהאופי שלי שמסתתר מתחת לפוני.
וזה חיזק לי, שכשאוהבים משהו הוא חייתי בכל כך הרבה מובנים.
פרוע, מערבולתי, כישרוני ומסחרר. כן… טורף את העולם ומזין את החיידק האנרגתי שקיים בפנים.
וגורם
לרצות
עוד
ועוד
ועוד….
בשביל זה אני כאן.
